יאיר ניצני מוסיקה בע"מ
יאיר ניצני מוסיקה בע"מ הנה החברה המובילה בישראל בנושא זכויות מוסיקה. החברה מייצגת את מיטב היוצרים הישראלים בכל הקשור בשימוש ביצירות מוסיקליות לפרסום, קולנוע, טלוויזיה, סלולארי ואינטרנט.
החברה הוקמה על ידי יאיר ניצני בשנת 1990 לאחר שנים רבות בהן פעל במישורים רבים ושונים בתחום המוסיקה הישראלית. ניצני המשמש כיום כמנכ"ל החברה החל את דרכו כאיש סאונד בגלי צה"ל. הקים עם יזהר אשדות את להקת "תיסלם" ומשם עבר לחברת "הד ארצי" בה שימש בתפקידים שונים עד שמונה למנכ"ל החברה. במהלך 25 שנות פעילותו בתחום המוסיקה היה יאיר ניצני שותף בהפקת תקליטים רבים ומצליחים בינהם: הפקת הסינגלים הבינלאומיים של עופרה חזה,החתמתם של החברים של נטשה, נוער שוליים, אדם, שרון ליפשיץ וכן היה גורם מרכזי בהקמת מדיה דיירקט והפיק מספר רב מאוספיה.
במהלך הקריירה שלו היה יאיר ניצני חבר הנהלה באקו"ם. השתתף והגיש תוכניות טלוויזיה ורדיו שונות, בינהם "מה יש" "העולם הערב "תוכנית הסטירה הפופולארית "אחורי החדשות" ועוד. בכל שנות פעילותו צבר ניצני מוניטין רב וקשרים בענף המוסיקה בארץ ובחו"ל.
לחברת יאיר ניצני מוסיקה 2004 בע"מ ניסיון רב שנים בנושא שימוש ואיתור יצירות מוסיקליות בפרסומות. החברה מייעצת בתחום זה למשרדי הפרסום המובילים בארץ ובעולם ובתוך כך מנצלת את מעמדה לקידום יצירות של היוצרים אותם היא מייצגת. צוות החברה מלווה את היוצרים מתחילת ההליך ועד סופו, החל מהמשא ומתן הראשוני דרך חתימת החוזה ועד לגביית התשלומים. החברה מעניקה ייעוץ והכוונה ליוצרים שלה במטרה להשיג עבורם את העסקה הטובה ביותר ולוודא שיעשה שימוש מתאים, ראוי והוגן ביצרותיהם. לחברה קשרים הדוקים עם מרבית משרדי הפרסום. בינהם מקאן אריקסון, אדלר חומסקי ורשבסקי, באומן בר ריבנאי, שלמור אבנון עמיחי, גלר נסיס, ראובני פרידן, אריאלי, גיתם טמיר כהן ועוד.מן הצד השני החברה בקשרים הדוקים עם מו"לים וחברות מוסיקה בארץ בעולם.
ניצני בע"מ העתיקה את הצלחתה בתחום הפרסום גם לתחום הסלולארי והאינטרנט. בנושא זה החברה פועלת מול החברות הסלולאריות ואתרי אינטרנט, על מנת לספק להם יצירות מוסקליות. גם כאן מנצלת החברה את קשריה הטובים על מנת לקדם את יוצריה ולשלב את יצירותיהם באמצעים חדשניים אלו.
החברה הקימה לאחרונה ענף נוסף בעץ מוצריה והיא מייצגת יוצרים שיצירותיהם החדשות מיועדות לאומנים מקליטים המחפשים יצירות לאלבומיהם החדשים. החברה שוקדת על הקמת מאגר יצירות שממנו יכולים הלקוחות - חברות מוסיקה ומפיקים פרטיים לבחור שירים לאומניהם. את הפעילות מרכז ארי קטורזה עיתונאי מוסיקה ומוסיקאי בזכות עצמו.
האמנים המיוצגים ע"י החברה:
אלון אולארצ'יק, עמוס אטינגר, קובי אייזנמן, קורין אלאל, נפתלי אלתר גרי אקשטיין,
יזהר אשדות, רונן בן טל ( נציג די.בי הפקות), דיויד ברוזה, דודו ברק,
יגאל בשן, מאיר גולדבר, אילן גולדהירש, יואב גינאי, יוסי גיספן, איתן גלס, יעקב גלעד,
דוד דאור, גיל דור, אסי דיין, משה דץ, נורית הירש, אילן וירצברג, דוד זיגמן, דוד זהבי,
מרדכי זעירא, מיכל חזון, עוזי חיטמן, שלום חנוך(באמצעות נברו בע"מ), יורם טהר לב,
דודו טסה, שלמה יידוב, ירוסלב יעקובוביץ, נתן כהן, מתי כספי, נמרוד לב, אלי לוזון, דני ליטני, יואל לרנר, אביהו מדינה, לאה נאור, דני סנדרסון, עמיר רוסיאנו,
רן עפרון, ברוןך פרידלנד, אכסנדר פן, מירי פיגנבאום, צוף פילוסוף, רפי פרסקי, שלמה צח (נציג גוגלי מיוזיק),אבי קורן, שמואל קלוסקי, יאיר קלינגר, אבנר קנר,שמוליק קראוס, דוד קריבושה, גידי קורן, יאיר רוזנבלום, יעקב רוטבליט, יוני רועה, קובי רכט, מקי שביב, לאה שבת, יושי שדה, רונית שחר, סמדר שיר, שם טוב לוי, קובי שמעוני (סאבלימינל), דן תורן , שרון ליפשיץ , נתן יונתן , ועוד.
top
מהי יצירה מוסיקלית?
יצירה מוסיקלית הינה יצירה המורכבת ממילים ו/או לחן. רוב היצירות המוסיקליות מוחזקות חוקית ברשות בעלי זכויות יוצרים.
top
מי הם בעלי זכויות היוצרים?
בעלי זכויות היוצרים הינם הבעלים החוקיים של היצירה. ברוב המקרים הבעלים הינם כותבי המילים והלחן, יורשיהם או מי שקבלו מהם חזקה על היצירה או על חלק ממנה. ישנן יצירות הנמצאות בבעלות של מספר גורמים. ישנן יצירות שאין להן בעלות והן מוגדרות כ"נחלת הכלל".
top
מי הם בעלי זכויות ההקלטה?
בעלי זכויות ההקלטה הינם הבעלים החוקיים של גרסת המקור (המסטר), כלומר הבעלים של הקלטה המקורית (Sound Recording) של היצירה כפי שבוצעה ע"י זמר, להקה או תזמורת. לרוב בעלי זכויות ההקלטה הינן חברות התקליטים אולם בשנים האחרונות ישנם מבצעים רבים המעדיפים לשמור את הזכויות על ההקלטה לעצמם.
top
מהו קלירנס (Clearance)?
קלירנס (ברור זכויות) הינו הליך בקשת רשות לשימוש ביצירה מבעלי הזכויות. כל שימוש מסחרי ביצירה מוסיקלית מחייב קבלת אישור מבעלי זכויות היוצרים. במידה ומבקשים להשתמש בגרסה המקורית צריך גם אישור מבעלי זכויות ההקלטה. הליך הקלירנס הינו מורכב ביותר, ומצריך תיאום בין חברות תקליטים, ארגוני זכויות יוצרים, ובעלי זכויות פרטיים בכל העולם, שימוש לא חוקי ביצירה עלול לגרור תביעה משפטית ופיצוי כספי גבוה. חברתנו מתמחה בהליך הקלירנס ומטרתנו הינה ביצוע הליך חוקי, בטוח ומהיר לשביעות רצון לקוחותינו.
top
מתי צריך לבצע קלירנס ?
יש לבצע קלירנס בכל שימוש מסחרי ביצירה מוסיקלית. שימושים מסחריים כוללים: פרסום בטלוויזיה, רדיו, סרטים, עיתונות כתובה, אינטרנט, טלפונים סלולרים, מצגות, משחקי וידאו ומחשב, הצגות ומופעים, קריוקי ועוד...
top
כמה זמן לוקח הקלירנס?
חברתנו מחויבת לפעול בכל דרך להשגת האישורים הנדרשים כמה שיותר מהר וכל זאת בכפוף לתנאים רבים שאינם בשליטתנו. מאחר ואנו בעלי מוניטין בארץ ובעולם, במקרים רבים אנו מצליחים לזרז הליכים עבור לקוחותינו. שיתוף פעולה מצד הלקוח ומילוי המלצות שלנו לאורך כל ההליך מקצר לרוב את הקלירנס לשביעות רצון כל המעורבים בעסקה. חברתנו עושה את כל המאמצים על מנת לתת ללקוחותינו פתרונות משביעי רצון, גם במצבים של יצירות המוגדרות "קשות להשגה".
להלן מספר גורמים המשפעים על משך הליך הקלירנס:
 בעלי הזכויות - האם הם קשים לאיתור, האם הם בחופשה או מחלה וכד'.
המשא ומתן - אופי המו"מ, האנשים מולם הוא מתנהל, נגישותם, זמינותם, ויכולתם לגשר על עקרונות אומנותיים ו/או עסקיים.
היצירה - ישנן יצירות שקשה יותר לקבל עליהן אישור לרבות אלו שלא ניתן עליהן אישור בעבר, בשל חילוקי דעות עקרוניים בין היוצרים, וכד'.
שינוי הבקשה - לקוח המשנה את מרכיבי הבקשה אחרי הגשתה, כגון שינוי מדיות, זמנים וכד' צפוי ליצור עיכוב בקבלת האישורים. במקרים רבים שינוי בקשה כמוה כהגשה של הבקשה חדשה.
top
מהי גרסת קאבר (Cover Version)?
גרסת קאבר (גרסת כיסוי) הינה כל גרסה נוספת לגרסת המקור (המסטר). שימוש בגרסת קאבר חוסך את הליך הקלירנס עבור גרסת המקור (בקשת אישור עבור המסטר) ועקב כך מוזיל לרוב את עלויות השימוש ביצירה. גרסאות קאבר רבות מבוצעות על ידי אמנים לא מוכרים המחקים את המבצעים המקוריים ואף נשמעים בדיוק כמותם
הערה: ישנן מדינות בהן שימוש ב- Cover version הינו בגדר הפרת זכויות יוצרים.
קרא כאן על התביעה המפורסמת של טום וויטס
top
כיצד נקבע המחיר לשימוש ביצירה?
את המחיר לשימוש ביצירה בפרסומת קובעים בעלי הזכויות על פי מספר מרכיבים:
הטריטוריה - המדינה או מדינות בהם יעשה השימוש ביצירה.
המדיה - באיזה מדיות, אמצעי פרסום וקידום תופיע הפרסומת. לדוגמא: ערוץ 2, רדיו ארצי, אינטרנט, נקודות מכירה בתערוכה.
התקופה - מהי התקופה המוגדרת לשימוש ביצירה בפרסומת. לדוגמא: 3 חודשים, שנה וכד'.
זמן - מהו אורכה של הפרסומת ובכמה זמן מתוך הפרסומות יעשה שימוש ביצירה לדוגמא: 30 שניות,
בלעדיות - בקשה לשימוש אקסקלוסיבי ביצירה לפרסומות מסוימת בלבד או בטריטוריה מסוימת. מתן בלעדיות יחסום אחרים להשתמש ביצירה בפרסומות אחרות. בקשה זו לרוב תייקר את עלות השימוש ביצירה.
שינוי מילים - בקשה לשנות את המילים המקוריות של היצירה. אישור יינתן על ידי בעלי הזכויות במקרים מסוימים ורק לאחר הצגת המילים החדשות. בקשה זו בדרך כלל מעלה את עלות השימוש.
שימוש בקאבר - שימוש בגרסת קאבר מקצר את הליך הקלירנס ולרוב מוזיל את עלויות השימוש.
החברה והמוצר - בעלי הזכויות קובעים את המחיר גם על פי הלקוח. מי החברה המזמינה ומהו המוצר אותו הם מקדמים בפרסומת.
top
מהו MFN?
לעיתים בעלי הזכויות יציגו דרישה הנקראת (MFN Most Favored Nations), משמעות תנאי זה הינו השוואה למחיר הגבוה. לדוגמא יצירה שלה שני בעלי זכויות שונים האחד דורש 10,000 $ עבור חלקו ביצירה והשני 9,000 $ עבור חלקו או MFN , במקרה שכזה תבוצע השוואה למחיר הגבוה וכל אחד מהם יקבל 10,000 $. לעיתים גם בעלי זכיות ההקלטה ידרשו MFN שמטרתו השוואה למחיר הגבוה מול בעלי הזכויות ביצירה, לדוגמא בעלי הזכויות ביצירה דורשים 15,000 $ עבור שימוש ביצירה מסוימת וחברת התקליטים המחזיקה בהקלטה המקורית דורשת 10,000 $ או MFN עבור שימוש בזכויות ההקלטה. במקרה שכזה יקבלו שני הצדדים 15,000 $ כל אחד.
|
